<h1>מרדכי הלכ' נדה סימן תשל"ט</h1>
<h2>דף סה:</h2>
בועל בעילת מצוה ופורש, הלכך הבועל את הבתולה אע"פ שרואה דם בתחלת ביאתו, לא יחוש, אלא יגמור ביאתו ואח"כ יפרוש. ותמתין ג' ימים לאחר תשמיש פן תפלוט, ואח"כ תתחיל ז' נקיים דהיינו יום ה'. ואין לחלק כלל בין דם בתולים לדם נדות גמור. ספר התרומה. מצאתי בשערים בועל בעילת מצוה ופורש, בין בוגרת בין שאינה בוגרת בין ראתה בין לא ראתה, וכ"כ ראבי"ה משם רש"י וכל הגאונים, אפילו לא הגיע זמנה לראות בועל בעילת מצוה ופורש מיד, דא"א לחבורה בלא דם. וכן מצאתי בקובץ של רבי מנחם הלוי, וכדומה לי שמן הרוקח הועתק, וז"ל אם בעל ולא מצא דם אעפ"כ פורש דאי אפשר לחבורה בלא דם, אלא ש"ז חפהו כדאמרינן פ"ק דכתובות [י' ע"א] גבי ר"ג ושראו במים ומצא דם. והא דאמרינן פ' תינוקות [ס"ד ע"ב] בעל ולא מצא דם וחזר ובעל ומצא דם פליגי רבי חנינא כו', דוקא בדורות הראשונים שהיו בקיאים בדמים, אבל בזמן הזה אין להקל. כך קבלתי מאבא מורי רבינו יב"ק ברבי משה, וכן רבינו יצחק בר"מ, וכ"פ ספר החכמה בפ"ק דכתובות. ירושלמי [ברכות פ"ב ה"ו] שמואל אמר כל ההיא הלכתא דפרק אחרון דנדה להלכה ולא למעשה, דאין לעשות מעשה כהלל דאמר עד שתחיה המכה, ולא כרב דאמר בוגרת נותנין לה לילה הראשונה. רבי ינאי ערק כו' כלומר פירש ממנה לאחר בעילת מצוה, אמר לתלות בדם [לא הורו בה, לא רצו לטהר מגעה, ולבעול בעילה שניה דספק כרת היה לנו להורות להתיר כתמים] [המכה] לא הורו כו'.
